כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם

המסתורין הגדול של המים מתגלה אלינו בכל רובד של המציאות.
מכתביו של שלמה המלך בהבנת כוחות הנפש ועד מחקרים מדעיים מודרניים המוכיחים חוקי בריאה, חוקי בריאות ושיטות ריפוי המבוססות על מים. מה תפקיד המים בחיינו בהסתר ובנגלה?
ומה הקשר בין המים לחג השבועות, לתורה ולהומיאופתיה?

המים מקיפים אותנו ומצויים בתוכנו, כמרכיב מרכזי והכרחי של הבריאה ושל הבריאות. האוקיינוסים והימים, האגמים והנחלים, הגשם והדמעות, הנוזלים הבין תאיים והרגשות, המים אותם אנו שותים והמים בהם אנו מיטהרים, נטענים, מתנקים, נרגעים, נהנים וחיים.

למים תפקיד מהותי בכל שלב משלבי הבריאה ונראה שאפילו עוד קודם לה, שכן עוד לפני שפצה א-לוהים את פיו לברוא דבר, נאמר "וְהָאָרֶץ הָיְיתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹוהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א', ב').

"וכל העולם מוקף על סנפירי ליוייתן עומד במים התחתונים ונמשל בהם כדג קטן בים. ומים התחתונים עומדים על גבי מי בראשית ומי בראשית על גבי אוקיינוס, ומי אוקיינוס על מי בוכים…"(מדרש עשרת הדברות).

המים הקדמונים נבראו כשפע רוחני אין סופי שאיים להטביע את העולם כיוון שלא יכול היה להכיל את אותו השפע בכליו המצומצמים ולכן, על מנת שיוכל ליהנות משפע המים במידה הראויה 'צמצם' הקב"ה את המים (בדומה לאור אותו הוא גנז ביום הראשון) וחילק את המים, ביום השני, לעליונים ותחתונים:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית, א'). ומאז ועד היום המים התחתונים בוכים בשקיקתם לחזור לצור מחצבתם בשמים ולהתחבר שוב למים העליונים. מה שמייצר מתח וקשר דו כיווני תמידי בין המים המצויים על הארץ למים שמקורם בשמיים. משמע, בין העולם החומרי – התחתון לעולמות הרוחניים – העליונים, אשר שואפים להתמזג ולהתאחד.

כדור הארץ מורכב מ 70% מים, ממש כמו גופנו. מים משתתפים כמעט בכל התהליכים בטבע ובגוף, כאחד, מוליכים, מזינים, מגינים, מטהרים ומפעילים. לא בכדי נאמר שהאדם הוא עולם קטן המקפל לתוכו את זיכרונות הבריאה כולה. וככל שננסה להבין יותר את ייחודם של המים כך נתוודע לאינסוף הנצחי של המים בו נעוץ סופו בתחילתו.

מחד, אין בטבע חומר גמיש יותר וחסר אפיון משל עצמו כמו המים- הם חסרי צבע, חסרי טעם, חסרי ריח או צורה כלשהיא ולמעשה מתאימים עצמם לכל כלי אליו נכניס אותם או לכל טעם וצבע בהם נצבע אותם ומאידך, למים יש כח להזיז הרים, להטביע יבשות ולהמיס סלעי ענק.

הודות למחקרו פורץ הדרך של המדען היפני מאסארו אמוטו , הוכח קבל עם ועדה שמה שקובע את התכונות של המים הוא היכולת לזכור כל דבר שעובר דרכם או בסביבתם ולהעביר את האינפורמציה הזו ממקום למקום. אמוטו גילה זאת כאשר הוא הקפיא דוגמיות של מים ממקומות שונים בעולם כמו גם מים מזוקקים שהיו חשופים למחשבות, תפילות ומילים כתובות (בשפות שונות). כאשר הוא התבונן בהם תחת מיקרוסקופ הוא ראה שהמבנה המולקולרי של הקוביות הקפואות משקפות את התדרים שהם ספגו מהסביבה והיו שונות לחלוטין בכל מחשבה/צליל/תפילה/מקום. תוצאות המחקר הזה עשו הדים ברחבי העולם ופתחו צוהר להבנה חדשה שעוסקת בהשפעת הרוח על החומר.

כמו למשל ההשפעה שיש למחשבות ומילים על מים, הכוח שיש לתפילות וברכות להשפיע על מים, השפעת צלילים ותדרים על מים, היכולת לרפא באמצעות המסרים העוברים במים (הומיאופתיה) ולפיכך, השפעת כל אלו גם על כל יצור חי שעשוי ברובו ממים כמו בני אדם, צמחים וחיות.

יתרה מזו, על סמך הניסוי הזה התגלה גם כי המים לעולם לא משנים את ההרכב הכימי שלהם אבל לעומת זאת משנים תדיר את המבנה המולקולרי בו הם מסודרים. ובאורח פלא ההשפעה החזקה ביותר על המים לא הייתה השפעתם של שדות חשמליים או מגנטיים אלא דווקא השפעה של רגשות ומחשבות בני אדם.

בזכות הגילוי הזה קל יותר היום להבין מושגים שנלמדו בתורת הקבלה עוד הרבה קודם אך לא התקבלו/הובנו בקרב הציבור. כמו לדוגמא שבמילה "חומר" נמצאת המילה "רוח" בתוספת האות מ' . משמע, החומר נוצר מהרוח והאות מ' המשולה למים היא זו שמשנה את צורתו.

אם נעמיק במשמעות האות מ' נראה שבגימטריה היא שווה למספר 40.

מספר היוצר טרנספורמציה בין מצבים, במעבר שלהם מחומר לרוח ולהיפך.

אזכורים למספר 40 המוכיח מעברים כאלו ניתן למצוא במקורות-

– המבול ארך ארבעים יום (פרשת נח ז, יז).

– אצל יעקב נאמר "ויצו יעקב את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויחנטו הרופאים את ישראל וימלאו לו 40 יום" (בראשית נ, ב.)

– בעליות משה להר נאמר "ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה"(שמות כד, יח).

– המרגלים חזרו מלתור את ארץ ישראל לאחר ארבעים יום, (במדבר יג, כה.)

– אליהו הנביא לא אכל ארבעים יום (מלכים א יט,ח.)

– יונה הנביא מזהיר את תושבי נינווה שלאחר ארבעים יום הקב"ה הופך את נינווה (יונה ג, ד.)

– 40 שנה הלכו בני ישראל במדבר במצב רוחני עד שנכנסו לארץ ישראל החומרית.

– 40 יום עד לכניסת הנשמה לעובר ברחם ועוד…

מכאן קצרה הדרך להבין מדוע, לדעת המקובלים, נמשלה התורה למים.

חלק מהממשלות הללו נרמזות בתיאורים הבאים-

– כשם שהמים הם מקור החיים כך התורה היא מקור החיים.

– מים אינם הולכים אלא ממקום גבוה למקום נמוך, כך דברי תורה אינם הולכים אלא למי שמנמיך עצמו.

– מים מן השמים, כך התורה מן השמים.

– המים מטהרים הגוף, כך התורה מטהרת הגוף ועוד…

שלמה המלך, החכם באדם, הוסיף והשכיל למצוא בתכונה העיקרית של המים את תכונת ההשתקפות ועל זה הוא כתב: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" כמו השתקפות הפנים במים, כך משתקף לבו של האדם בלב זולתו, והיחס של כל אחד מהם לזולתו הוא השתקפות של יחס זולתו כלפיו.

משמע, ההסתכלות שלנו על חברנו היא דו צדדית. מה שאקרין-

הוא מה שיוקרן עלי. מכאן שיש לברור את מחשבות ליבנו על אדם אחר ולהבין את משמעותה העצומה של ההתבוננות בעין טובה.

"כי האדם ישיג מהות צורתו במה שישפע לו ממנה , ומהשפע ההוא ישוב לב האדם לראות בו עצמו/ רלב"ג.

הבעל-שם טוב, מייסד החסידות, הוסיף על כך: "המסתכל במראה יודע חסרונו, כך ברואה חסרון זולתו, יודע שיש בו שמץ מנהו". כלומר, כשאדם רואה בזולתו חיסרון, הרי זה מעיד שמשהו מאותו חיסרון קיים גם בו, במתבונן. משמע לפני שאנחנו מאשימים כדאי שנסתכל קודם על עצמנו!

תכונת ההשתקפות שבמים אם כן פועלת למעשה על פי חוק הדומים, העיקרון עליו מבוססת הרפואה ההומיאופתית "דומה בדומה ירפא"

כשם שלמים ישנה היכולת לשקף את אותם הפנים הנגלות בהם(פנים מלשון פנימיות), כך להכנה ההומאופתית יש את היכולת לשקף את המצב הפנימי המבקש להירפא באדם.

כשם שהאדם נושא בתוכו חותמות רוחניות של הבריאה כולה(באמצעות הזיכרון של המים הנמצאים בתוכו), החל מהמינרלים שבאדמה וכלה בצמחים וחיות כך מופקת כל הכנה הומיאופתית מרכיב אחר בבריאה ומותאמת באופן אישי עבור כל אדם בדיוק לאותו חלק אשר חסר או לא מאוזן בתוכו (רמדי ממינרל תשקף חוסר איזון בחלק המינרלי שבו, רמדי מעולם הצומח תשקף קלקול בחלק הזה שבו וכן הלאה). כאשר החומר הנבחר מהטבע מקבל את צורתו הרוחנית באמצעות הדילול במים. המים אם כן הם אלו המקנים לחומר את היכולת להתאים את עצמו ברמה האנרגטית לתדר המסוים שבאדם ולהשתקף בתוכו על מנת להביא לריפוי.

תרופה הומאופתית אם כן היא חותמת רוחנית מקבילה, המגרה ומפעילה את כוחות הריפוי של האדם כנגד המידע שבתוכה ובאופן מופלא גורמת להלחמה של החלקים המפורדים שבו לכדי ישות אחת שלמה ואחידה המביאה בסוף התהליך להחלמה הנשגבה הן ברמה הפיסית והן ברמה הנפשית -הנשמתית.

על פי הבנה זו מתגלה משמעות חדשה למילה HOME O PATH Y והיא : ההכנות ההומיאופתיות נושאות בתוכן את המפה האישית של כל אחד לדרך שלו חזרה הביתה!! כל אדם לביתו שלו!

הלכה למעשה, כדי "לחזור הביתה" למקום הבריא שלנו, אנו נדרשים לפסוע בתוך הקושי כשבאמתחתנו המפה הנכונה כדי לצאת ממנו בשלמות ובאחדות של כל חלקינו.

וזו הדרך היחידה והאמתית להגיע לשלמות הריפוי.

מאחלת לנו שנקבל את החג, את התורה ואת עצמנו רק במחשבות טובות!!

Scroll to Top